צרו קשר-

 

 

אם אתה צריך לחשוב, אתה עושה את זה לא נכון

Written By: מתן יונגמן 30/06/2016

לפני כחודש, הייתי עם אשתי בחופשה קצרה בברצלונה.

באחד הימים, נכנסנו למקום נחמד בשם Wok to Walk כדי לאכול ארוחת ערב. הקונספט פשוט: מרכיבים את המנה ע"י בחירה של הבסיס (נודלס או אורז), את ה"פייבוריט" (עוף, בקר, טופו וכו'), את הרוטב ואת התוספות.

בזמן ההמתנה לאוכל, התחלתי לשים לב לתהליך ההכנה של המנות. ככה זה עובד:

צעד ראשון:

הקופאית לוקחת את ההזמנה ושמה את המרכיבים בקערה. בהמשך היא לוקחת את החשבונית עם פרטי ההזמנה ומדביקה אותה על קופסת טייק-אווי, שמה את הקערה על הקופסא ומחליקה אותה אל סוף התור של המנות.

2

צעד שני:

הטבח לוקח את הקופסא מהתור ומסתכל על החשבונית כדי לראות איזה רוטב ודברים נוספים הוא צריך להוסיף למנה.

3

צעד שלישי:

הטבח שם את המרכיבים בווק, מוסיף את הרוטב המבוקש ומבשל את המנה.

4

צעד רביעי:

כשהמנה מוכנה, הטבח שופך אותה בחזרה לקופסא.

5

צעד חמישי:

הטבח מחליק את הקופסא ל"תור המנות המוכנות", משם הקופאית תיקח אותה ותיתן אותה ללקוח הרעב (הטבח לפעמים ידלג על השלב הזה וייתן את הקופסא ישירות ללקוח).

6

היופי בתהליך הזה, והסיבה לכך שהוא כל כך יעיל, היא שאף אחד בתהליך לא צריך לחשוב.

וכשלא צריך לחשוב, אפשר להגיע למקצוענות כמו בישול של שתי מנות במקביל:

 

יכול להיות שתגידו, "אני עובד בעבודה שמשלמת לי בשביל לחשוב". זה נכון, אבל אולי יש מקומות בעבודה שלך שבהם חשיבה היא לא באמת נחוצה ובפועל פוגעת ביעילות?

חשיבה על התהליך שווה יותר מחשיבה תוך כדי ביצוע התהליך.

בריאיון בפודקאסט Away from the Keyboard, ברנט אוזר אמר (בתרגום חופשי) ש"אם בשנת 2015 אתה עדיין מקליד בעצמך שאילתות מ-DMVs, אתה גרוע". הוא התייחס לעובדה ששימוש בסקריפטים מוכנים שיודעים איך, מתי ובאיזה סדר זה יותר חשוב מאשר לזכור איזה DMV מכיל איזה עמודה והקלדה של שאילתות.

בהמשך למה שברנט אומר, ניתוח של Execution Plan מצריך בד"כ חשיבה, אבל הדרך שבה מוצאים את ה-Execution Plan יכולה בד"כ להיכנס לתהליך מסודר כדי לא להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. כנ"ל לגבי הבנה למה השרת איטי, הבנה אם יש בעיית Storage, הוספה של Subscriber לרפליקציה, התקנה של שרת חדש וכו'. חלק (ולא כל) מהמשימות הללו דורשות חשיבה בסוף התהליך, אבל בגלל שיש תהליך מוגדר, אפשר לרכז את מאמצי החשיבה איפה שזה באמת משנה, ולא על פעולות שיכולות להפוך לאוטומטיות או חצי אוטומטיות.

במילים אחרות, אם יש משימה כלשהי שאת\ה מבצע\ת המון פעמים, רוב הסיכויים שהיא יכולה להפוך לתהליך מוגדר.

תהליך כולל:

  • סדרה של צעדים (1 או יותר)
  • הכלים הדרושים לביצוע כל צעד (סקריפט מוכן\המוח)
  • הסדר שבו יבוצעו הצעדים

כאשר אנחנו מבצעים את תהליך ה-Data Review שלנו, אנחנו עוברים על צ'קליסט שכתבנו פעם אחת עם סקריפטים שהגדרנו לכל שלב בתהליך. לאחר מכן אנחנו מגישים ללקוח דו"ח שמפרט את הדברים הכי חשובים שהוא צריך לסדר במערכת שלו. התבנית של הדו"ח גם היא מוגדרת מראש כך שאנחנו לא צריכים לחשוב על התבנית ואנחנו יכולים להתרכז בדבר החשוב באמת – ניתוח הנתונים.

כשאנחנו מפיקים את רדיו SQL Server, יש לנו גם תהליך:

  1. נפגשים ביום שני השני בחודש ומקליטים 4 תכניות
  2. במהלך ההקלטה, רושמים בצד את האייטמים והנושאים שעליהם דיברנו, ומקומות שצריך לערוך דברים החוצה
  3. רושמים את שם התכנית ואת תאריך הפרסום המתוכנן ב-Editorial Calendar (שם בומבסטי לקובץ אקסל)
  4. מקליטים פרומואים לתכניות שהקלטנו
  5. לקראת הפרסום:
    • עריכה החוצה של הדברים שסומנו בסעיף 2
    • הוספה של הפרומו, מוסיקת התחלה וסוף (ששמורות כקבצים ולכן מצריכות רק Copy-Paste)
    • הפקת קובץ mp3
    • העלאת הקובץ ל-Hosting
    • כתיבת פרטים על הפרק
    • תזמון פרסום

התהליך נשמע ארוך ומסובך, אבל אנחנו מאוד יעלים בביצוע שלו, ורוב החשיבה בוצעה בהקמה ובייעול שלו, ולא בזמן הביצוע שלו. לדוגמא, ע"י כתיבה האייטמים ומה שצריך להימחק בזמן ההקלטה, אין צורך להקשיב אחרי זה להקלטה לאחר מכן.

מהן המשימות שאתם מבצעים שוב ושוב? חשבו על תהליכים בשבילן, בנו אותם, והשתמשו במוח שלכם איפה שזה באמת משנה.

חשיבה על התהליך שווה יותר מחשיבה תוך כדי ביצוע התהליך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *